top of page
"עיקר מהותו וערכו של היחיד אינו בזכות היותו יצור מובדל, אלא בזכות היותו חלק מציבור אנושי גדול"
אלברט אינשטיין

מה זה נתי"ב עבורי? נקודת מבט של רכזת:


העבודה כרכזת נתי"ב הינה מאוד מספקת ומאתגרת גם יחד. כרכזת, עלי לעבוד במספר מישורים: ילדים, נערים, הורים וביה"ס. העבודה מול הממשקים הרבים מאפשרת קבלת תמונה רחבה, שבעזרתה, ניתן להתאים את הפעילויות להלך הרוח הספציפי של כל מרכז. בתור סטודנטית לעבודה סוציאלית, הצלחתי לראות את השילוב המשמעותי והמהותי בין העבודה הפרטנית לקהילתית. כך למעשה, הבנתי כי אלו הולכים יד ביד ולא ניתן להפרידם. על כן, הקפדתי להוות אוזן קשבת ולתת תמיכה וסיוע לכלל משתתפי התוכנית, אך גם לשלב את כלל המשתתפים לצורך עשייה קהילתית משותפת.

כרכזת, היה לי חשוב לראות את הילדים נהנים, יוצרים קשרים אישיים עם המדריכים, רואים בהם כמודל לחיקוי וכן, מתגבשים בינם לבין עצמם. תוכנית נתי"ב מקפידה על קיומם של ימי כיף, הפנינגים ופעילויות יחודיות להם זוכים הילדים. עצם זה שהילדים מגיעים מדי שבוע עם חיוך רחב על הפנים, מהווה משוב חיובי להנאתם ולחשיבותו של הפרויקט כחלק אינטגרלי מחייהם.

הנערים של נתי"ב מהווים את עמוד התווך של התוכנית. הנערים הם אלו שעובדים עם הילדים והם הדמות המשמעותית ביותר עבורם. על כן, כרכזת הקפדתי להקנות לנערים כלים להדרכה ולהעצמה אישית וכן, לסייע להם עם התמודדויות לא פשוטות במהלך הפעילויות. הקשר אותו יוצרים הנערים עם הילדים, מאפשר עבודה אמיתית עם הילדים, שהינה מעבר למשחקים ולפעילויות רגילות. לאורך התוכנית, ניכר כי הנערים עברו תהליך של למידה, צמיחה, התפתחות והתבגרות. הנערים למדו להתמודד עם סיטואציות מורכבות, לקחת אחריות אישית, להדריך, לעבוד בצוות, ליצור קשרים אישיים ולהוות מודל לחיקוי עבור הילדים.

העבודה מול ההורים מעצבת את התנהלותו של המרכז. כרכזת, ניסיתי ליצור קהילה מגובשת של הורים, כשהמטרה היא שההורים יסייעו וייקחו חלק פעיל בתוכנית. הירתמות ההורים לטובת התוכנית, מאפשרת רמה גבוהה ומותאמת של פעילויות, אשר הופכת את העשייה בנתי"ב למשמעותית  ואפקטיבית יותר.

לסיכום, תוכנית נתי"ב הינה תוכנית מיוחדת במינה, אשר מהווה הזדמנות ללמידה וצמיחה הן לילדים, הן למדריכים והן להורים. כרכזת בתוכנית אני ממליצה לכם לקחת בה חלק.

יהל וינטרוב,

רכזת נתי"ב 2016

דבריה של משתתפת  בקבוצה 3 מכוונים מעלה:

"המפגש השבועי בקבוצה היה לי כמו אוויר לנשימה. זו הפעם הראשונה ששאלתי את עצמי: מה חלום שלי? מתוך אמונה  שאצליח להגשים אותו. זו הייתה חוויה מעצימה ומכוונת."

 

 

bottom of page